דרך הצבע

 

דרך הצבע

פורסם ב'חיים האנתרופוסופיים בישראל' חורף 2000/2001

האם התבוננת פעם במשטח כחול זהה בעוצמתו או קורן כלפי חוץ וחשת עלבון בשם הצבע? האם ראית פעם משטח צהוב אחיד וחשת תחושת כאב בלב? נסה לתאר את עצמך מצייר בצבעים תוך כדי ניהול דו-שיח אינטימי אתם; רגע לפני שאתה מניח כחול על הנייר נפשך הופכת כחולה וחשה עצמה מתכנסת מתוך ענווה פנימה וכשמגיע רגע הנחת הצבע הרי נפשך ה"כחולה" היא זו שמניחה אותו בהתאם לאופיו האמיתי; כהה בפריפריה ומתבהר לתוך פנימיותו – מה שנותר לך הוא לפסוע אחריו פנימה – תוך כדי שכחת האני – לעולם אחר.

דמיין שעליך להניח צהוב על משטח הציור, לפני כן עליך לשנות את נפשך לצהוב, לחוש עצמך קורן מהמרכז החוצה, לחוש את האני האנושי בתוך העולם, אזי בעת מגע הצהוב בנייר, נפשך "הצהובה" עושה זאת בהקשבה לאופיו המהותי של הצהוב הקורן כלפי חוץ. התהליך יחזור על עצמו גם עם אדום; נפשך תטבול באדום, תהפוך להיות אדומה כל כולה, תתייצב מול עצמה בערנות ובחום החושף בעוצמה את כל מגרעותיך וחולשותיך עד כדי חווית תחושה של חוסר אונים העולה לנוכח המראה כשבמקביל עולה תפילה מפנימיותך לחסד עליון, לחמלה. ממקום זה בנפשך אתה מניח אדום בנייר. בתנועת האדום התוקפנית נוצר בנייר מפגש מרגש עם הכחול הנסוג – בו זמנית גם בנפשך וגם בנייר גוון סגול עולה כשחווית החסד והחמלה שהוזכרו הופכים לאפשריים.

הקשיבו "ללחש של הצבע" אמר רודולף שטיינר לתלמידיו הכמהים לצורת התנסות חדשה שתאפשר להם לחבר שוב את נפשם הצבעונית עם עולם הצבעים העשיר סביבם. הצבע עצמו יוביל אותך ביצירה האומנותית, זהו תפקידו של הצבע להוביל לקו, לצורה ולבסוף לנושא. עליך להכשיר את נפשך להקשיב לצבע ולהיפגש אתו "נקי", ללא דעות קדומות וללא עירוב החשיבה. עליך להבין את אופיו ואת הצורה בה הוא אוהב להיות מונח והוא כבר ילמד אותך לצייר. הצבעים יבנו למענך – אם תיפגש אתם מהמקום הנפשי הנכון – את התמונות שישקפו עולם פנימי, רוחי נפשי עשיר, בהם תמצא תשובות כה רבות למה שניצב בנתיב חייך כגורלך. תמונות אלו הופכות להיות לאחד מכלי העזר העיקריים במאבק לשינוי עצמי אמיתי במישור הנפשי, לעיצוב מחדש של חיינו הנפשיים לפי חוקיות נעלה יותר מוסרית יותר.

בזמננו מסלול הכשרת האמן חייב להכיל בתוכו את המפגש הנפשי עם הצבעים הבודדים! דרך הלימוד צריכה להכיל בתוכה התנסות אינטנסיבית בעבודה עם צבע יחיד לאורך זמן והגעה ליכולת להיות למשל ירוק כחוויה נפשית ומוסרית לפני הנחת הצבע בנייר, ורק משם לתת לירוק לזרום דרך המכחול כשהוא פורס לפניך את רצונו. בהרצאה שניתנה בדורנאך בתאריך 1.1.1915 ע"י רודולף שטיינר מתוארת דרך "ההתנסות המוסרית" של עולם הצבע – כפי שהוא מכנה אותה – בהרצאה זו הונחו קווי-היסוד החשובים ביותר בכדי להבין את צורת ההוראה ההכרחית בימינו בבואנו לצייר בצבע.

אומן שנפשו לא הבשילה דייה בכדי להבחין מהו הבא מרוחו ומה בא מתוך התרפסות לפני התשוקות והיצרים הנמוכים ואין הוא בדרך ההתפתחות הרוחנית אך מספיק מוכשר הוא בנפשו בכדי לנסות להקשיב לצבע וללמוד להשתמש בשפתו, הרי אז השימוש בשפת הצבעים (שככל שפה היא על-מוסרית), יעלה תמונות מבעיתות ולא מוסריות שבוודאי יגרמו נזק למתבונן בהם. לגבי האומן הנמצא בדרך ההתקדשות, תמונות אלו חשובות ביותר באפשרם לו דרך תוכנן להביט בהכרה עצמית גוברת והולכת על חייו הנפשיים בהיכנסו כתוצאה מכך לפעילות אקטיבית בתוך חייו המוסריים. (יצירות אלו לפחות בחלקן, מוטב שיטמין הרחק מעיניהם של אלו שאינם בדרך).

מכאן ניתן להבין את גודל האחריות המוטלת על כתפי האומן, מכיוון שחייו הנפשיים, ביופיים או כיעורם, הם אלו שיעלו על הנייר בהשפיעם בעוצמה העולה על ההשפעה שיש לנפשו על העולם סביבו. לכן חלק נוסף בהכשרת האומן יהיה לפתוח לפניו צוהר לידע של מדע-הרוח ולנתיב העבודה העצמית על נפשו מתוך תודעת האני הערה שלו.

כאומן, שעיצב לעצמו סוג זה של הכשרה ואימון, הרי הרגשות שתוארו בתחילת המאמר הם משהו חי ואמיתי. ההליכה דרך הצבע בנתיב הצבע מפתחת רגישות כלפיו כאילו היה אדם אהוב. כי רק מה שנאהב במלוא הפתיחות והקשב יגלה לנו את סודותיו. שליחותה של אומנות הצבע בעולם בזמן הנוכחי יש לה משקל יתר לגבי שאר האומנויות מכיוון שהצבע עובד ישירות על הנפש ומהווה מזון לגביה; אותה נפש שכיום בחשיבות ראשונה במעלה על האדם ללמוד לשנותה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *